על הרבה דברים אנו מתפללים, על פרנסה על בריאות ועל עוד הרבה הרבה דברים! אך האם אנו זוכרים להתפלל על אל תשליכינו לעת זיקנה? אני יודעת שיש כאלה שהזיקנה אצלם נראת כמשהו רחוק מאוד ולא רלוונטי, אבל הזמן רץ ועובר כי זה מה שזמן יודע לעשות.. ואנחנו? אנא אנו באים?
לכל אחד מאיתנו יש סבתא או סבא שנימצאים באיזה מקום ואולי זקוקים לשירותי סיעוד, ומשתמשים בשירותיהם של חברות סיעוד או אפילו אבא או אמא שמבוגרים דיים, כדי להמחיש לנו כי אנו כאן לא כדי לאכול ולא כדי לשתות.. גם לא כדי לכתוב בלוגים, אנו כאן כי לעשות את רצון הבורא, שהוא אחד. ואין שני. ומה הוא רוצה מאיתנו? ובכן דברים רבים, ושונים וחשיבותם אף היא שונה..
יש לנו תרייג מצות מכירים? טוב אני לא יכולה למנות כאן את כולם אבל אציין שתיים שרלונטיות לנו כרגע, אנו מחויבים לעשות את רצון ה' ואנו מחויבים לכבד הורים, כמובן שבשצי מילים אין סיכוי להכניס את זה. אבל אנסה.על מנת לכבד את הורינו, שאני באמת מקווה שהם לא זקוקים לשירותי סיעוד.. אבל במידה שכן, הרי שעלינו לדאוג להם לחברות סיעוד שיוכלו לדאוג להם לכל צרכיהם.
כי הרי כולנו יודעים שמי שזקוק לשירותי סיעוד מצבו אינו כה טוב, זה אומר שצריך להאכיל אותו, לקלח ועוד דברים קשים ושונים, שאין זה המקום לפרטם. אז אנו כבניהם של אותם מבוגרים שזקוקים לשירותי סיעוד, עלינו לעשות את חשבון הנפש האם באמת אנו יכולים לטפל בהורינו במסיות הראויה?
אני יודעת שהאינסטינגנט הראשון הוא לומר- בטח! אבל חישבו על כך דקה או שנים, אתם חושבים שדווקא מכיון שאלא ההורים שלכם שזקוקים לטיפול סיעודי יהיה לכם יותר קל להעניק אותו ואני אומרת- דווקא לא! כשאלה ההורים שלנו, שזקוקים לא עלינו לשירותי סיעוד, אנו מערבים מהר מאוד רגשות בעבודה, והיא האחרונה הופכת להיות קשה מאוד! אז חישבו על כך עוד פעם.. מקווה שתגיעו למסקנות הנכונות. ואסיים בתפילה- אל תשליכינו לעת זיקנה.
